אמונות טפלות בלב ים – מה מותר מה אסור לעשות בלב ים.

מסעות בלב ים מאז ומעולם לוו בשלל אמונות טפלות. אלפי שנים קיימות אמונות שונות ומשונות הקשורת למסעות בלב ים, יש אמונות טפלות נפוצות מאוד כמו איסור מוחלט על שריקה בלב ים, וחלקן לא מוכרות ואף מוזרות כמו איסור להסתכל על ג'ינג'ים בעת עלייה לספינה.אמונות אלה הן כבר מסורת עתיקה בת מאות שנים או אפילו יותר. לימאים ודייגים יש שלל אמונות יחודיות הקשורת ליציאה לים. לתרבויות שונות אמונות שונות אך למרות השוני ניתן לראות דברים משותפים מרתקים. הבלוג של יאכט רנט מנסה לעשות סדר ולהביא רשימה של אמונות תפלות רווחות בלב ים.

האמונות הרווחות על הקשר בין נשים לים הוא עתיק יומין. ככל הנראה מקורו מהעובדה כי הימאי הוא מקצוע גברי מובהק. ההגיון אומר שגברים נדדו מנמל לנמל בחיפוש אחר פרנסה, והנשים נשארו בחוף לטפל בעבודות הבית והילדים. מכיוון שרק גברים חיו על הספינות נוצרו שלל אמונות שמסבירות כי נשים מביאות מזל רע למסע. יש שיגידו כי בסיס האמונה נובע מהעובדה כי הים עצמו הוא נשי, לכן נוכחות אישה על הספינה יכולה לגרום לים לקנא. אפשר לומר שהימאים מתחייסים לספינה עצמה כאישה ולכן הספינה היא זו שתקנא בנוכחות הנשית האחרת. אך אם האישה על הספינה היא עירומה זה דווקא מרגיע את הים, אמונה זו היא המקור לבניית נשים חשופות חזה על חרטומיהן של אוניות, תפקידה של האישה העירומה הוא להתריס כנגד איתני הטבע המאיימים לפגוע בשלמות הספינה.

בכללי ניתן להגיד שלחיילים יש המון אמונות טפלות, לכל חייל יהיה את הרשימה שלו של מה מותר ואסור לעשות. אך מעל לכל ספק לחיל הים יש את רשימת האמונות הטפלות הארוכה (והמוזרה) ביותר. נתחיל מהאיסור החמור ביותר, שכל חייל על סטיל ידע לדקלם בעל פה, לנשים אסור להכנס באופן חד משמעי לחדר המכונות מכיוון שמדובר במזל רע לספינה. על מנת להסיר את העין הרע שנגרם עקב כניסת אישה, נהוג לפזר מלח על האוניה על מנת למנוע את "האסון". אגדה אורבנית מפורסמת מספרת כי מפקד אחד החליט למרות האיסור הבלתי רשמי לצרף את הרל"שית של מפקד שייטת הצוללות להפלגה, כאשר הצוללת עזבה את החוף ישר התחילו הצרות. בתוך הצוללת נפתחה מהומה ושלל תקלות בלתי צפויות פקדו אותה, כאשר הצוללת חזרה אל עבר הנמל והשאירה את הרל"שית בחוף נגמרו הצרות של הצוללת.

בכלל לצוללות יש רשימת אמונות טפלות מרשימה, בעת העלייה רוקעים הצוללנים פעמיים כדי להבטיח שבמהלך המסע הצוללת תישאר יציבה. האדם הראשון שעולה על הצוללת עליו לשתות "שמפניית מעמקים" מדובר בקוקטייל די מבחיל של מי ים וטינופת. מנהג אחר אומר שאסור לצאת עם הצוללת ביום חמישי. למה אתם שואלים? אין באמת סיבה נראית לעין, האמונה אומרת כי הצוללת פשוט לא אוהבת את זה, לי נראה שהחיילים פשוט לא רוצים להפסיד את החמשוש שלהם. אך האמונה המוזרה מכולם קשורה לאדומי השיער והים. יש איסור לדבר עם ג'ינג'י לפני שעולים לספינה. המחמירים יגידו שעוד בדרך לבסיס אסור לפנות אליו, אלא אם הוא פונה אלייך. לא רק הג'ינג'ים סובלים מאפליה גם לסובלים מבעיות פלטפוס נחשבים למביאי מזל רע לספינה, תאמת די מוזר בנינו אך אף פעם לא היה הרבה הגיון באמונות טפלות.

מדובר אולי באמונה המוכרת ביותר, ולבט אחת העתיקות ביותר. יש איסור מוחלט!! לשרוק על סיפון הספינה, האגדה אומרת שנפטון אל הים הוא קנאי מאוד והוא עלול לחשוב שהשריקה מיועדת לאשתו, וכעונש הוא יטביע את הספינה. מקור אחר לאיסור זה מגיע מאמונה כי השריקה תעורר את הרוח השורקת, הרוח תחשוב שמנסים להתחרות בה ועל כן תגביר את השריקה שלה עצמה ועלולה להיווצר סופה. אך כיום ניתן לחשוב על הסבר רציונלי על איסור זה. משרוקית משמשת כקריאה לעזרה בלב ים, לכן שריקה היא למעשה איתות למקרה חירום, לכן רק כאשר יש מצב חירום יש לשרוק בלב ים.